לאכול מתוך הקשבה ואהבה

איך תזונה יכולה להפוך ממערכת כללים – למסע של ריפוי פנימי

יש כל כך הרבה גישות לתזונה.דיאטות טרנדיות, מחקרים סותרים, המלצות תזונתיות מתחלפות –והגוף, בתוך כל הרעש הזה, רק רוצה שקט.רק רוצה שיקשיבו לו באמת.

תזונה היא לא רק מה שאנחנו בולעים.היא גם איך.איך אנחנו לועסים, מתי אנחנו עוצרים,מה קורה לנו בגוף כשאנחנו אוכלים מתוך לחץ,ומה משתנה כשאנחנו נוכחים, קשובים, אוהבים.

תזונה היא שפה.והשאלה היא – באיזו שפה אתה מדבר אל הגוף שלך?

האם אתה מאכיל אותו כמו אויב שצריך לשלוט עליו?או כמו ילד רגיש שצריך חיבוק?

האם אתה בוחר מה ייכנס לפה שלך מתוך פחדים, קלוריות ואשמה?או מתוך חמלה, הבנה וחיבור?

בכל פעם שאתה אוכל – אתה מתכנת את עצמך.בכל ביס, אתה שולח מסר לגוף שלך:"אתה ראוי", או "אתה מיותר"."אני סומך עליך", או "אני נלחם בך".

וכשהמסר משתנה – הגוף משתנה.

לא מדובר כאן רק על ירידה במשקל או עיכול תקין.מדובר על תחושת ערך. על אהבה עצמית.על זה שאתה כבר לא בורח מהגוף שלך,אלא מתחיל לחזור הביתה.

אז איך מתחילים לאכול אחרת?

לא צריך להפוך לנזיר או לחיות רק על עלים ירוקים.אבל כן אפשר להתחיל בדברים קטנים:

• ללעוס יותר לאט. זה נשמע פשוט, אבל זה מחולל פלאים. מערכת העיכול מתחילה בפה, לא בקיבה.

• לנשום לפני שאוכלים. נשימה אחת עמוקה יכולה להוריד את רמות הסטרס ולאפשר עיכול טוב יותר.

• לשאול "האם זה מיטיב איתי?" במקום לספור קלוריות, נסו לספור חיוניות.

• לאכול מתוך נוכחות. בלי טלוויזיה, בלי טלפון, בלי לרוץ בין פגישות. פשוט להיות עם הצלחת.

• להקשיב לתחושות בגוף. לאכול כשאתה רעב, לעצור כשאתה שבע, ולסלוח לעצמך כשאתה סוטה – באהבה.

ומה קורה אז?

כשהתזונה הופכת להיות בחירה מודעת –היא מפסיקה להיות מאבק, והופכת להיות ריפוי.אתה מגלה שהאוכל הוא לא אויב, והגוף הוא לא משא ומתן.אתה לומד שוב להקשיב, לאהוב, ולחזור למשהו ששכחת:שהגוף שלך רוצה בטובתך.ושהלב שלך יודע מה אתה באמת צריך.

לאט־לאט, בלי דיאטות ובלי מלחמה –אתה חוזר להיות אתה.